אני לא מורה ולא איש הייטק. במקצועי אני מהנדס אזרחי, ואבא לשני ילדים.
בשנים האחרונות הילדים שלי עברו יותר ממה שילדים אמורים לעבור: פינוי מהבית, מלחמה, ומערכת חינוך שנסגרה ונפתחה שוב ושוב. כשהגיע הסבב האחרון מול לבנון וחיזבאללה, הבנתי שאני לא יכול רק לחכות שהמצב יסתדר. החלטתי לקחת את החינוך שלהם לידיים שלי.
ראיתי אותם מבלים את רוב היום מול מסכים וספרים, מזום לזום ומתסכול לתסכול. ואנחנו, ההורים, היינו צריכים להמשיך לעבוד ולשמור על "שגרה", כשבחוץ לא היה שום דבר שדומה לשגרה.
את זמן המסך לא יכולתי לבטל. אבל יכולתי להפוך אותו לזמן שבאמת שווה משהו.
אז עשיתי את מה שמהנדס יודע לעשות: התחלתי מהיסודות. ישבתי עם תוכנית הלימודים בחשבון של משרד החינוך ועברתי עליה נושא אחר נושא, לבת שלי בכיתה ד׳ ולבן שלי בכיתה א׳. לכל אחד מהם בניתי אפליקציה אישית לטאבלט: הסבר פשוט, דוגמה ברורה ותרגול נעים, בקצב שלו.
ואז הגיע מה שלא תכננתי.
"אבאאא!! זה ממש מגניבבב! אני רוצה שתהיה אפשרות לשנות את האוואטר בפרופיל לחיות שאני בוחרת!"
אז היא בחרה. ובסוף כמעט כל החיות ויצורי הקסם שתמצאו היום באפסילון, בכל אחת מהכיתות, נבחרו על ידה.
באותו רגע הבנתי שזה כבר לא רק "עוד אפליקציה לתרגול". הילדים לא רק פתרו שאלות, הם השקיעו בזה מרצונם, והתחילו להרגיש שהאפליקציה שלהם. ואם זה עובד עבור הילדים שלי, זה יכול לעבוד גם עבור ילדים אחרים.
חזרתי לשולחן העבודה. חקרתי ולמדתי את כל נושאי הלימוד בחשבון לכיתות א׳–ו׳, וגם את הסדר שבו הם נלמדים לאורך השנה, כדי שמה שהילד מתרגל באפסילון יתאים למה שהוא לומד בכיתה. כך נבנתה אפסילון, כמו שבונים בניין: יסודות יציבים, ועליהם קומה אחרי קומה. שלב אחר שלב, נושא אחר נושא.
היום יש באפסילון 50 נושאים ו־2,000 שאלות לכל שש כיתות היסודי.
אני מקווה שאתם וילדיכם תפיקו תועלת מאפסילון, ושהיא תביא לכם קצת שקט, הצלחה ושמחה, גם בתקופות שבהן קשה למצוא אותם.
אלון פדלון
אבא של דור ואדם, ומי שבנה את אפסילון